קבלת תביעה של רשות המיסים וחיוב של הנתבע לשלם לה 13,852,511 ש"ח

ההליך :

1.         המחלוקת מתמקדת בטיבה של הודעת שומה לשנת המס 1995, בסכום של 32,478,961 ש"ח (סכום לתשלום) שהוציא המשיב בהודעה נושאת תאריך 23/4/09, אל הגב', אימו של המערער ו/או יורשי המנוח, שהם המערער ואחיו.

האח סילק את חלקו בחוב המס, בהסדר פשרה, עוד קודם להליך המשפטי (מש/2 מיום 4/11/10).

            חלקו של המערער בחוב נכון ליום 26/12/10 עומד על 13,852,511 ש"ח.

            לעמדת מר פלוני (להלן: המערער ) מדובר בהליך שומתי, כפי שפורט במסגרת ערעור מס שהוגש על ידו בתיק ע"מ 8944-06-09 (להלן: ערעור המס ); ואילו לעמדת המשיב, מדובר בגביית חוב מס, שבגינו רשאי היה לנקוט בהליכי גבייה מינהליים מן המערער כיורשו של אביו, כפי שפורט על-ידי רשות המיסים (להלן: המשיב ), הן במסגרת ערעור המס והן במסגרת תביעה אזרחית שהגיש המשיב בת"א 52253-12-10 (להלן: ההליך האזרחי ). ההליך האזרחי הוגש מלכתחילה גם נגד יורשי הדוד ז"ל, שגם הם הגישו ערעור מס. במהלך ניהול התיקים (ביום 9/1/2012 בת"א 52253-06-10 ותיק ע"מ 37233-06-10) הגיעו הצדדים להסדר פשרה, כך שהמחלוקת שנותרה היא בין המשיב לבין המערער בלבד.

2.         בקשת כל אחד מהצדדים למחוק על הסף את ההליך שהגיש הצד האחר, נדחו (המשיב חזר בו מן הבקשה לדחות את ערעור המס על הסף); כמו גם דחיית הבקשה לביטול הליכי גבייה בהם נקט המשיב בעקבות דרישה לתשלום חוב המס (החלטה מיום 6/10/10). בקשת רשות ערעור שהגיש המערער על החלטה זו, נדחתה אף היא (ראה החלטת כבוד השופטת חיות, בתיק רע"א 7577/10, מיום 28/10/10).

3.         פסק הדין בתיק ניתן לאחר הגשת סיכומים על נספחיהם והשלמת טיעון בעל-פה (ישיבה מיום 4/6/2012), לרבות תוספת לכרך אסמכתאות שהגיש המערער ביום 30/7/12.

ההתייחסות לבעלי הדין תהא - מחמת הנוחות בלבד - כמעמדם בתיק ערעור המס, על אף שתיק זה מתברר לצד תביעת חוב של רשות המס, מהמערער-כנתבע.

4.         תחילה יתוארו הרקע הכללי והעובדות העיקריות כדי למקד המחלוקת, בצידם יוספו  הערות מבהירות כבר בשלב הזה בנוגע למהות תוצאת ההליך. לאחר מכן, תוך התייחסות פרטנית לעובדות ולהליכים שננקטו, אבהיר את התוצאה אליה הגעתי.

רקע כללי :

5.         המערער הוא בנו של המנוח (להלן: המנוח ). חלקו בעיזבון, מכוח צו ירושה שניתן ביום 28/12/00 בתיק מס' 7206, הוא מחצית מכלל העיזבון (צו הירושה צורף כנספח ה' לתצהירו של רו"ח חושקובר, רכז חוליית פשמ"ג אצל המשיב, נכון למועד מתן עדותו. להלן: הרכז חושקובר ).

            במסגרת הסכם שומה שנערך ב-1995 בין היתר גם לגבי המנוח (להלן: הסכם שומת המנוח ), נותר חוב מס דחוי של המנוח שחל מכוח אותו הסכם גם על יורשיו. בשל טעות של המשיב  לא דווח חוב המס הדחוי ואף לא נתבע לאחר הסכם שומת המנוח.

המשיב, באמצעות אחד מעובדיו, גילה את הטעות בדבר העדר דיווח של חוב המס הדחוי והעדר דרישה לתשלום החוב בשנת 2005 במסגרת טיפול שומתי בשומה של המערער עצמו לשנות המס 2003-2001 אצל פקיד שומה חדרה. יצויין כי לגבי שומת המערער עצמו הגיעו הצדדים בסופו של דבר להסכם לגבי אותן שומות (להלן: הסכם שומות המערער ).

במסגרת הטיפול השומתי גילה כאמור המשיב את הטעות הנוגעת לאי דיווח חוב המס הדחוי, עמד על היקפה, והוציא ביום 23/4/09 מסמך שכונה 'הודעת שומה' לשנת המס 1995, ליורשי המנוח וביניהם גם למערער, בו דרישה לתשלום מס בסכום העולה על 32 מיליון ש"ח.

הסכם שומות המערער קדם למשלוח 'הודעת השומה' בגין חוב המס הדחוי.

6.         עם קבלת 'הודעת השומה' ביקש המערער להתייחס אליה כשומה בשלב א', באופן שתעמוד לזכותו האפשרות להגיש השגה. המשיב טען כי 'הודעת השומה' אינה אלא תביעת חוב מס חלוט שעל המערער לשאת בו בהתאם לחלקו בעיזבון המנוח.

7.         אקדים ואבהיר לאחר בחינת כלל הראיות וטענות בעלי הדין, כי: על-פי העובדות שהוצגו ותוך בחינת טענות הצדדים - ומבלי להמעיט מחומרת אופן התנהלות המשיב בנוגע לטיפול בחוב המס הדחוי, כאשר גילוי הטעות היה מקרי ולא הייתה בקרה מתאימה - יש לקבל את עמדת המשיב.

מסמך 'הודעת השומה' על אף צורת המסמך ותוכנו, אינו אלא תביעה לתשלום חוב מס חלוט שאין עליו עוד עוררין. זאת שעה שהמשיב הוכיח, ולא הוצגה ראיה נוגדת, כי חוב המס הדחוי כולו לא נתבע ולא שולם, עד למועד בו הוצא אותו מסמך.

המסקנות מן האמור: